תנ"ך על הפרק - שיר השירים א - מצודת ציון

תנ"ך על הפרק

שיר השירים א

791 / 929
היום

הפרק

שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃שְׁחוֹרָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כְּאָהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיע֖וֹת שְׁלֹמֹֽה׃אַל־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃אִם־לֹ֤א תֵדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃לְסֻסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי׃נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים׃תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃עַד־שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃הִנְּךָ֨ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃קֹר֤וֹת בָּתֵּ֙ינוּ֙ אֲרָזִ֔יםרחיטנורַהִיטֵ֖נוּבְּרוֹתִֽים׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

דודיך. ענין אהבה וחיבה כמו נרוה דודים (משלי ז יח): לריח. בעבור ריח כמו פתח פיך לאילם (שם לא ח): תורק. ענין הזלה ושפיכה וכן על הארץ יריקו (קהלת יא ג): עלמות. נערות כמו והיה העלמה (בראשית כד מג): נרוצה. ענין מהירות ההליכה, ובא בלשון רבים ליחיד לתפארת וכן ונתנה לך גם את זאת (שם כט כז): הביאני. עבר במקום עתיד וכמוהו רבים במקרא: מישרים. מלשון ישר וראוי: ונאוה. מלשון נאה ויופי כמו נאוה כירושלים (לקמן ו ד): כיריעת. ענין וילון: תראני. ענינו הסתכלות דרך בזיון וכן לראוה בך (יחוקאל כח וז): שחרחורת. מלשון שחרות בהכפל העי״ן והלמ״ד ויורה על רוב השחרות וכן ירקרק או אדמדם (ויקרא יג מט): ששזפתני. ענין ראיה והבטה כמו שזפתו עין (איוב כח ו): נחרו. מלשון חרון אף וחמה: נוטרה. ענין שמירה כמו הינטור לעולם (ירמיה ג ה): איכה. הוא כמו אנה וכן איכה הוא (מ״ב ו יב): תרביץ. ענין השכיבה לנוח: בצהרים. מלשון צוהר ואורה והוא חצי היום: שלמה. אשר למה, השי״ן הוא במקום אשר: כעטיה. ענין הפרחה ושטיפה כמו ותעט אל השלל (ש״א טו יט): בעקבי. רוצה לומר במדרך עקבות רגל וכן ועקבותיך לא נודעו (תהלים עז כא): ורעי. מלשון מרעה: גדיותיך. מלשון גדי עזים: על. ממעל: משכנות. מלשון משכן: לסוסתי. נקבת הסוס תקרא סוסיה, כאשר תקרא נקבת החמור חמורה, והיו״ד נוספת, ובעבור תוספת הי׳ נהפכה הה״א לתי״ו להסמיכה אל היו״ד וכן מלאתי משפט (ישעיה א כא), שבעבור תוספת היו״ד נהפכה הה״א לתי״ו. ואמר בלשון נקבה, לפי שדרך המלך והשרים היה לקשור במרכבתם סוסיות נקבות, כי בסוסים זכרים יקשה על הרכב לעצרם ללכת לאט לבל ירוצו: פרעה. כל מלכי מצרים קרואים בשם פרעה: דמיתיך. מלשון דמיון ומשל: רעיתי. חברתי: נאוו. מלשון נאה ויופי: לחייך. הם הלסתות אצל העינים וכן בשבט יכו על הלחי (מיכה ד יד): בתורים. הם הפנינים המסודרים בתואר נאה והכונה יפה וקרוב לו כתור האדם המעלה (דהי״א וז יז), ורוצה לומר כתואר ותכונת האדם המעלה: בחרוזים. הם אבנים טובות ומרגליות נקובות מחוברות בחוט, ובדברי רז״ל מחרוזות של דגים (ב״מ כא:): נעשה. פעמים דרך היחיד לדבר בלשון רבים לתפארת: עד. בעוד וכן עד היותי על אדמתי (יונה ד ב): במסבו. דרכו היה להסב ולהשען על המטות בשעת האכילה: נרדי. מין בושם: צרור. ענין קשור כמו צרור כספו (בראשית מב לה): המור. מין בושם: דודי. אהובי: שדי. הם דדי האשה: ילין. ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיה א כא): אשכול. כן יקרא הענף והגרגרים תלוים בו וכן אשכול ענבים (במדבר יג כג): הכופר. מין בושם: בכרמי. הוא מושאל לפרדסים בעלי אילנות וכן כרם זית (שופטים טו ה): עין גדי. שם מקום בארץ ישראל: הנך. הנה את כמו הנך הרה (בראשית טז יא): נעים. אהוב וחביב כמו נטעי נעמנים (ישעיה יז י): ערשנו. כן יקרא המטה כמו ערש יצועי (תהלים קלב ג): רעננה. ענין לחות ורטיבות כמו דשנים ורעננים (שם לב): קורות. כן יקרא העץ העב וכן ונקחה משם איש קורה אחת (מ״ב ו ב): רהיטנו. הם הבנינים שבעליית הבתים אשר בהם ילכו וירוצו מחדר לחדר וכן מלך אסור ברהטים (לקמן ז ו), כי התרגום של וירץ הוא ורהט ובלשון הזה יקרא גם שקתות המים. כמו שנאמר ותמלאנה את הרהטים (שמות ב טז), וזה על שם מרוצת המים שבהן: ברותים. כמו ברושים בשי״ן והוא שם אילן סרק חשוב:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך